כמה דברים שאולי תרצו לדעת

מהי תדירות הביקור המומלצת במרפאת שיניים? 

רצוי להיבדק כל חצי שנה אצל רופא שיניים ובמקרים של נטייה גבוהה לעששת רצוי להגיע לטיפול שיננית כל 3 חודשים.
במקרים של כאבים או רגישות יש להגיע למרפאה לקבלת עזרה ראשונה בהקדם האפשרי.

מהי עששת? 

עששת היא ריקבון בשן, "חור" אשר נגרם ע"י חיידקים המפרקים סוכרים ויוצרים חומצה הפוגעת בשן.

האם יש קשר בין תזונה לעששת? 

צריכה גבוהה של פחמימות לאורך היום מעלה את רמת הסיכון לעששת.
מאכלים עתירי פחמימות ומאכלים דביקים כמו סוכריות גומי, לחמים וכיוצ' מזיקים יותר לשיניים.

כיצד ניתן להפחית את רמת הסיכון לעששת? 

צחצוח שיניים במשחת שיניים ומי פה המכילים פלאוריד ואפקטיביים במיוחד בהסרת רובד החיידקים שעל גבי השיניים
שימוש בחוט דנטלי
צריכה נמוכה של מזונות עתירי פחמימות
ביקור תקופתי אצל השיננית לפחות פעם בחצי שנה

מהי דלקת חניכיים? 

דלקת חניכיים נוצרת ע"י חיידקים היושבים ברובד שעל גבי השיניים ומפרישים רעלנים המגרים את רקמת החניכיים. לשמירה על חניכיים בריאות יש להקפיד על צחצוח שיניים, שטיפות פה, שימוש בחוט דנטלי וכו' בהתאם להמלצות הרופא.
דלקת חניכיים ניכרת בחניכיים אדומים, נפוחים ורגישים, נסיגת חניכיים וחשיפת שורשי השן, הופעת כיסי חניכיים, דימום בזמן צחצוח/נגיסה של מזון קשה, טעם וריח רע מהפה, תזוזת שיניים.

כיצד מטפלים בדלקת חניכיים? 

לאחר שאובחנה מחלת חניכיים יש להגיע אל השיננית לצורך טיפול הסרת אבנית וטיפול במוקדי עששת ובסתימות וכתרים לקויים אשר מעודדים את הצטבורותו של רובד חיידקי.
בהמשך ייתכן כי השיננית תמליץ על מי פה או מתן אנטיביוטיקה.
כעבור 3-6 חודשים יש צורך לשוב לביקורת ולבחינת המשך טיפול.

מהם הגורמים להליטוזיס (ריח פה)? 

הסיבה השכיחה ביותר להופעתו של ריח רע מהפה הינה פעילות חיידקים בחלל הפה. יחד עם זאת קיימות סיבות נפוצות אחרות כגון עששת, היגיינת פה לקויה, דלקת חניכיים, בעיות קיבה, נזלת כרונית, צום ממושך, דלקות שקדים, שאריות מזון בפה, תרופות היוצרות יובש בפה, מחלות כלליות, עישון ואלכוהול.

כיצד מטפלים בריח פה? 

אם קיים ריח רע מהפה יש להגיע אל רופא השיניים ולעבור בדיקה יסודית ומקיפה של חלל הפה, בריאות השיניים והחניכיים. עששת ודלקת חניכיים מצריכות טיפול במרפאת השיניים. נזלת כרונית ומחלות כלליות יטופלו ע"י רופא מתאים ויתר הסיבות מצריכות הקפדה על הגיינת פה נאותה ובכלל זה צחצוח נכון, שימוש בחוט דנטלי וצחצוח לשון.

מה קורה לאחר עקירת שן? 

השינויים ברקמות השן חלים מיד לאחר העקירה. העצם באזור השן החסרה נכנסת לתהליך של איבוד עצם ( "ספיגה") והסגר משתנה כתוצאה מתזוזה של שיניים סמוכות לאזור העקירה במטרה לסגור את הפער וכן  מתהליך בקיעה של שיניים הנמצאות בלסת הנגדית מול אזור העקירה במטרה לחפש את המגע עם שן נגדית אשר נמצאת מולם. יחד עם זאת המתנה לא בהכרח תגרום לתזוזה. תלוי מאוד ביציבות הסגר והמגעים של השיניים הסמוכות והנגדיות. חשוב לדעת כי אובדן העצם ממשיך מרגע העקירה למשך זמן ארוך.

מהן ההשלכות של שן חסרה? 

בעקבות עקירה נוצר עומס על גבי השיניים שנותרו בסגר והדבר יכול להביא לשבירה של שן, שבירה של סתימות ושבירה של כתר. כמו כן, יתכנו הפרעות סגר ואף הפרעות למערכת הלעיסה. מאידך וכתוצאה מתזוזת השיניים שנוצרה יש צורך בהחזרת השיניים למקומן הסגרי הנכון. זאת ניתן לבצע במספר דרכים: 1. השחזה של השיניים 2. טיפול אורתודונטי 3. שיקום על גבי שיניים 4. שיקום על גבי שתלים.

מהו שיקום על גבי שיניים? 

שיקום על גבי שיניים או "גשר" מורכב ממספר כתרים מחוברים. במצב של עקירת שן או שיניים מטרת הגשר היא להשתמש בשיניים הסמוכות לאזור העקירה כעמודי תמיכה המאחזים את הכתר על גבי אזור ללא שיניים. לצורך כך יש להשחיז או להכין את השיניים הסמוכות לכתר. מאידך, כאשר השיניים הסמוכות בריאות כדאי להימנע מפגיעה בהן ומהשחזתן לכתרים ולבצע שיקום על גבי שתלים.

מהו שיקום על גבי שתלים? 

השתל הדנטלי הוא תותב מתכתי קטן (אורך השתל נע בין 16 – 8 מ"מ וקוטרו בין  5.00  – 3.3 מ"מ) דמוי בורג המוכנס לתוך עצם הלסת ומשמש כשורש שן מלאכותי עליו מורכב מבנה מיוחד עליו ניתן לבנות כתר או גשר או לתמוך ולייצב תותבת. ומשום כך שתל לא מצריך פגיעה בשיניים סמוכות והשיקום הוא בנפרד מהן.

באיזה שיקום עליי לבחור? 

הבחירה האם לבצע גשר או שתל נעשית בצורה פרטנית ותלויה באחוזי ההצלחה המוערכים של כל שיקום בפיו של המטופל הספציפי. אחוזי ההצלחה תלויה במספר גורמים: בריאות השיניים הסמוכות לכתר, יציבותן של השיניים הסמוכות לכתר, האם יש מספיק רוחב ועובי של עצם, האם קיימת סכנה לפגיעה במבנים אנטומיים סמוכים לאזור ההשתלה, מצבו הבריאותי של המטופל.

מהן ההכנות הנדרשות לפני ביצוע שיקום על גבי שתלים? 

לפני ביצוע שתלים יש לבצע בדיקה קלינית ורנטגנית ע"י הרופא המבצע את ההשתלה כולל צילום פנורמי של עצם הלסת. הימצאות עצם ברמה ובאיכות מספקת היא תנאי הכרחי לשיקום על גבי שתלים ובמקרים של חוסר בעצם ניתן לבצע השתלת עצם/בלוק עצם. שיקום על גבי שתלים מצריך ידע וניסיון רב של הרופא המטפל ולכן יש להקפיד מיהו הרופא המבצע ומהי הכשרתו וניסיונו בתחום.

האם ניתן לבצע שיקום על גבי שתלים לכל אחד? 

באופן עקרוני קיימים מספר מצבים רפואיים המקטינים את הסיכוי לקליטה מוצלחת של  השתלים ביניהם: עישון, סכרת לא מאוזנת ואוסטאופורוזיס. יחד עם זאת ניתן לבצע שתלים גם במקרים מורכבים ומסובכים וגם בגילאים מבוגרים מאד. בכל מקרה, לפני ההשתלות, המטופל יתבקש למלא שאלון רפואי ובהתאם לו יחד עם תוצאות הבדיקה הקלינית והרנטגנית, הרופא המנתח יקבל החלטה האם לבצע את ההשתלה או לא.